- 055-5706420
- רחוב הנגר 12 חולון, ישראל
הסטודיו ובוטיק המשתלה שלנו בלב חולון לא נולד בחממה רגילה, אלא מתוך חתיכת היסטוריה תעשייתית מפוארת – המפעל המיתולוגי של יונה אושפיז מנועי חשמל. המפעל הוקם על ידי התעשיין יונה אושפיז, ולאחר שנפטר בפתאומיות בשנת 1970, אשתו – שבאופן מפעים גם שמה היה יונה, וכולם הכירו אותה ביראת כבוד כ"הגברת" – לקחה את מושכות הניהול.
הגברת יונה אושפיז הייתה חלוצה פורצת דרך ואגדה בתעשייה הישראלית; היא הייתה האישה הראשונה בישראל שזכתה בפרס התעשייה (1977), זכתה בפרס מפעל חיים בהנדסת חשמל, הוכתרה כעמיתת כבוד של הטכניון, קיבלה אזרחות כבוד של העיר חולון ואף נבחרה להדליק משואה ביום העצמאות (1985). היא הובילה את המפעל לבדה ביד רמה, מפעל שהיה אחראי לייצור של כ-90% מהמנועים של חברת "מקורות" והניע את תשתיות המים של המדינה כולה.
כשנכנסתי למשפחה והתחתנתי עם לירון, נכדתם של יונה ויונה אושפיז, קיבלו אותי פנימה בחום ובאהבה ענקית אל תוך הלב המשפחתי והעסקי. בשנותיה האחרונות של הגברת (שנפטרה בגיל 97 המופלג), כיוון ששנינו גרנו בקרית אונו, זכיתי בזכות אישית יוצאת דופן: ללוות אותה ולהסיע אותה מדי יום לעבודה במפעל בחולון. עבדתי במפעל לצידה ובצמוד למשפחה מספר שנים, נשמתי את התעשייה וסגרתי חורים, והמקום הזה הפך לחלק בלתי נפרד מה-DNA שלי.
הכול התחיל כשהקמתי את המרפסת האישית שלי בקרית אונו. עיצבתי אותה מאפס עם דשא סינטטי, תאורה סולארית, ואפילו מוזיקה שבקעה מתוך מנורה מיוחדת עם רמקול מובנה. יצרתי שם אווירה קסומה עם צמחייה עמידה וסוקולנטים, ושם נולד החלום המקורי שנקרא "לעוף על המרפסת". התחלתי עם עגלה קטנה כמעצב מרפסות, אבל ברגע שנחשפתי לעולם הבטון והצומח – עצרתי הכול. הבנתי שבטון וסוקולנטים זה שילוב מנצח שמחזיק מעמד לנצח.
כשהמפעל המשפחתי סיים את דרכו ההיסטורית, ידעתי שאני חייב להמשיך את שרשרת העשייה במתחם, אך בדרך הייחודית שלי. הגעתי לחמי אילון היקר ממשפחת אושפיז ואמרתי לו בביטחון מלא ובחיוך: "אני לא עוזב את המתחם המשפחתי, אני הולך להקים פה משהו מיוחד ברחבה שעוד לא נראה כמותו".
בזכות האמונה הגדולה שלי, ובעזרת המשפחה המדהימה שלי – אבא שלי שבנה את המדפים במו ידיו, וחמי היקר שליווה ותמך בכל נושא כלי העבודה והניהול – הפכנו את מפעל מנועי החשמל של יונה למשתלה יצרנית ולסטודיו יצירתי משגשג. לקחנו חלל שהניע פעם את המכונות של המדינה, והפכנו אותו לחלל שמניע היום את הרגש, היצירתיות והחיבור בין אנשים.
ההתחלה הייתה חלוצית ופראית. בשנים הראשונות הייתי קם בלילות מוקדם מתוך חוויה מטורפת של תשוקה ועשייה. כדי להרבות את הסוקולנטים, הייתי יוצא בלילות עם שקית של איקאה וזוג מספריים, ואוסף יחורים במקומות הכי יפים בארץ: בגן הקקטוסים המקסים פה בחולון, בגנים הייחודיים בגני יהושע בתל אביב, ובכיכר הסוקולנטים המפורסמת בפתח תקווה. הוקסמתי מהעובדה שסוקולנט הוא פלא – חותכים חתיכה קטנה, ותוך חודש-חודשיים יש לך צמח חדש, חזק ומשגשג שמתרבה אפילו מהעלים שלו.
בדרך חוויתי גם לא מעט קשיים ולמדתי על בשרי את פגעי מזג האוויר. באחד החורפים חטפתי סופת ברד קשה בגלל שלא סגרתי את החממה עם רשת צללה מתאימה, ונאלצתי לפנות המון סוקולנטים שנפגעו. אבל מהקושי הזה נולד משהו יפהפה: החלטתי ששום דבר לא הולך לאיבוד. מכיוון שאת היחורים הראשונים שלי "קיבלתי במתנה" מהטבע, הרגשתי שאני חייב להעניק אותם הלאה במתנה לכולם.
עד היום, בכל רחבי השכונה שלי בקרית אונו, במקומות שבהם יש מערכות השקיה אבל חסר צבע וטבע, אני פשוט מגיע ותוקע יחורים של סוקולנטים באדמה כדי שבני השכונה והעוברים ושבים יוכלו ליהנות מהם. אני תמיד מציע להם בשמחה – מי שרוצה לגזום, לקחת ולגדל אצלו בבית, מוזמן לעשות זאת באהבה.
את רזי העבודה עם הבטון למדתי דרך הידיים, הניסוי והטעויות, ויחד עם משתתפי הסדנאות הראשונות שלי. הזמנתי קרוב ל-300 תבניות סיליקון שונות, וחלקן היו כל כך עבות וקשיחות, שאי אפשר היה להפוך אותן בשליפה; משתתפי הסדנה הראשונים היו ממש עוזרים לי לדחוף ולשלוף את הכלים בכל הכוח. בתחילת הדרך הענקתי סדנאות בחינם, ולמדתי בדרך הקשה שעל איכות וחוויה אמיתית אנשים צריכים לשלם כדי להעריך אותה.
שילמתי שכר לימוד לא קטן גם בתחום החומר: בהתחלה השתמשתי במלט רגיל והכלים לא היו חזקים מספיק. הבנתי במהרה שחייבים להשתמש בבטון מוכן, והחלפתי את החצץ הגדול בבטון עם אבנים קטנות ועדינות יותר כדי לקבל תחתית חלקה ומושלמת לכל יצירה. זרקתי למעלה מ-100 כלים שנראו לא טוב והתקלפו, עד שלמדתי את סוד ההשפרה – להרטיב את הכלים ולתת להם את זמן ההמתנה המדויק להם הם זקוקים: יום שלם בקיץ ויומיים לפחות בחורף, ולאחר מכן הכנסה למכל מים מיוחד למשך שבועיים. גם עם הסוקולנטים למדתי לקח קריטי – בהתחלה השתמשתי באדמה רגילה והמון צמחים נרקבו לי, עד שהבנתי שחייבים מצע ייעודי ואוורירי של אדמת סוקולנטים כדי שיחיו לנצח.
בזכות השנים האלו של הניסוי והטעויות, הסטודיו מציע היום את המגוון הרחב והאיכותי ביותר בישראל של מעל 300 דוגמאות של יצירות אמנות מבטון – החל מכלים גיאומטריים, ואזות, לבבות, אלמנטים של יין ויאנג, כלים דמויי שק או גזע עץ, ועד עולם שלם של חיות (תנינים, קיפודים, אריות,תנינים, פנדות, תמנונים, שועלים, ינשופים ועוד), בודהות, מאפרות מעמדים לנרות ומחלקת בוטיק ייחודית של מעמדי בטון משולבי מבחנות זכוכית להשרשת צמחי מים.
היום, כשאני מארח חברות, ארגונים, ימי גיבוש, משפחות וסדנאות בת מצווה חגיגיות, אני מביא איתי את כל הידע, הנשמה והניסיון שצברתי בדם, יזע ובטון. אני רוצה לנצל את הבמה הזו כדי להודות מעומק הלב לאנשים שהלכו איתי את הדרך הזו: לאבי היקר, לחמי היקר ממשפחת אושפיז, ולאשתי וילדי המהממים שנותנים לי את הכוח לקום בכל בוקר מחדש.
לצד שני הילדים המדהימים שלי, המורשת שלי היא אלפי האנשים שיוצאים מכאן עם חיוך ועם שני תוצרים יוקרתיים ומרשימים בעיצוב אישי – תוצרים שנוצרו מתוך סיפור ישראלי, משפחתי ואמיתי.
